קשה שלא לדמיין את רוני דניאל ז"ל מתפוצץ על מה שקרה באולפן

מגזין זוהר - במהדורות הבאות של מילון אבן שושן, יש להוסיף את דיוקנו של אבי דיכטר לצד המשפט "איך נפלו הגיבורים". גם לצד "זקנתו מביישת את בחירתו" לא נתפלא אם נמצא את פניו מתוודות על המריבות. דיכטר מכונה בדרך כלל "הגיבור של ישראל". במקרה שלו, זה כנראה נכון. הוא אדם מאוד פעיל ומיוחס, ראש השב"כ ושר הביטחון העליון לשעבר, מי שעד לפני כמה שנים ראה עצמו כמועמד טבעי לרשת את נתניהו כראש הליכוד וראש ממשלת ישראל.

למעשה, רק לפני חמש שנים דיכטר היה איש הליכוד הוותיק ביותר שאמר בפנים בוטות כי "ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום - דרך המלך אומר שהוא צריך לעזוב את תפקידו". אמירה אמיצה לתקופתה. מאז הוא עבר תהליך שהפך אותו לעוד חבר מלא בכת המסתורית של ביביזם, והחל להיות פעיל נמרץ ונחוש למען מנהיג האופוזיציה המואשם בפשעים.

לפני אחד מסבבי ההצבעה הקודמים, דיכטר השתמש בחזית הביטחונית שלו כדי לנסות לפגוע בתדמיתו של בני גנץ, שהיה אז יריבו העיקרי של נתניהו. בסדרת ציוצים קטועים בטוויטר, ציטט דיכטר ידיעות מאתר "חדשות" לפיהן גנץ נמצא בסכנת סחיטה מצד איראן. דיכטר טען באותם ציוצים מביכים כי גנץ "אינו העיפרון הכי חד בעיפרון" ואמר שהוא לא יוכל להתמודד עם הזירה הפוליטית. חודשיים וחצי לאחר מכן, והוא כבר התחנן לכהן בממשלה בהנהגה משותפת באותו עיפרון לא מושחז - כולל ביקור בלתי נשכח באולפן חדשות 12, שם הבטיח שאם לא יקבל תפקיד של ראש ממשלה. של הממשלה, זה יעורר "רעידת אדמה 8 בסולם דיכטר". שני הדברים לא קרו.

דיכטר הוזמן אתמול לשוחח באולפני החדשות השונים לא כחבר כנסת, אלא כאיש ביטחון לשעבר. היו עוד רבים כמוהו. הדיונים היו בעיקר פרגמטיים, כמעט אקדמיים. הרצון של רוני דניאל ב-12 אולפני חדשות היה מורגש, גם אם לא הוזכר במילים. זו המלחמה הראשונה ללא דניאל בעידן האולפנים הפתוחים. זה מורגש. קשה שלא לדמיין את רוני דניאל מתפוצץ בדיכטר לאחר שדגל בגרירת חמאס למבצע הצבאי המתמשך, בניגוד לעצת כל הגורמים המקצועיים והשכל הישר.

דעה זו הובעה ביממה האחרונה ברשתות החברתיות על ידי מספר חיילים הנאמנים לנתניהו. דף המסרים היה ברור: במקום להדגיש את דיוק הניתוח ולעמוד מאחורי כוחות הביטחון, הם תוקפים את לפיד וגנץ בגלל שהם מפחדים מחמאס ומחבריהם למפלגת רע"ם. סולידריות בזמן הלחימה? כשזה בא בציוצים של רונית ביביסט או לימור סמיאן-דרש זה דבר אחד, אבל כשזה נאמר בקולו של אבי דיכטר מביתו בעיר אשקלון המופצצת זה דבר אחר. היה מוזר. דנה וייס שאלה אותו על "היום הקשה" בדרום והוא הסביר לה שזה לא יום אלא "לילה ויום". משם זה רק החמיר.

אנשי חמאס לא נמחקו ברעידת האדמה המובטחת של דיכטר 8. הם גם לא חוסלו בתקופת 12 שנות שלטונו של נתניהו, למרות שהבטיח ב-2009 "להפיל את כוחו של חמאס". כל זה לא מנע מדיכטר לעוות את המציאות ולהציג את תקופת השלום של השנה האחרונה (תחת ממשלת בנט-לפיד) כהישג של נתניהו, ולקרוא בשידור חי לתקוף גם את חמאס. דנה וייס לא עשתה מעט כדי לעצור את זרם המילים המוזר מפיו של דיכטר. גם אז קשה שלא לדמיין את רוני דניאל עוקץ את דיכטר ומזכיר לו את "מבצע חגורה שחורה" ב-2019, כשממשלת נתניהו תקפה רק בניתוח (ובהצלחה) מטרות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

למעשה, אף אחד לא הפריע לדיכטר להעביר את כל עמוד ההודעות שלו. איש לא מנע ממנו לזלזל בהצלחת המבצע המוצלח. איש לא מנע ממנו לנסות לעורר את האווירה בקהל ולנצל את הלחימה לקידום האג'נדה הפוליטית של מפלגת הליכוד. כמה מכוער, כמה רגילים לזה, כמה מעט אנחנו מצפים מאנשי הציבור שלנו, אבל